רבים מאמינים שמחקר טוב הוא מחקר שבו ההשערות מתאמתות. לפי התפיסה הזו, אם התוצאות יצאו הפוך ממה שציפיתם, משהו השתבש והעבודה נכשלה. בפועל, זו אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר בקרב דוקטורנטים.
מחקר הוא תהליך של בדיקה, לא של הוכחה. תוצאה לא צפויה היא עדיין תוצאה. היא יכולה ללמד משהו חדש, לערער על הנחה מקובלת או לפתוח כיוון שלא חשבתם עליו קודם.
למה תוצאות לא צפויות קורות?
יש לכך כמה סיבות אפשריות. לפעמים ההשערה עצמה לא הייתה מדויקת. לפעמים המדגם, כלומר קבוצת המשתתפים שנבדקה, שונה מהאוכלוסייה שעליה התבססו מחקרים קודמים. ולפעמים יש בעיה בכלי המחקר, למשל שאלון שלא מודד בדיוק את מה שרציתם למדוד.
פרופ' עקיבא פרדקין, שלימד שנים רבות סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מציין שהצעד הראשון הוא לא להיבהל. קודם בודקים את הנתונים, ורק אחר כך מחליטים מה הם אומרים.
הצעד הראשון: לבדוק את הנתונים
לפני שמסיקים מסקנות, כדאי לוודא שאין טעות טכנית. האם הנתונים הוזנו נכון? האם יש ערכים חריגים שמשפיעים על התוצאה? האם הניתוח הסטטיסטי מתאים לסוג הנתונים?
בדיקה כזו יכולה לחשוף טעות פשוטה. ואם לא נמצאה טעות, היא מחזקת את הביטחון בכך שהתוצאה אמיתית ושווה דיון רציני.
שלב נוסף הוא לחזור לספרות. ייתכן שחוקרים אחרים כבר נתקלו בממצא דומה והציעו לו הסבר. לפעמים מאמר אחד שלא קראתם בתחילת הדרך יכול להאיר את התוצאה באור אחר לגמרי. כדאי לרשום כל הסבר אפשרי, גם אם הוא נראה רחוק, ולבדוק אותו מול הנתונים שלכם.
אם הבדיקה מגלה בעיה אמיתית בכלי המחקר, זה לא סוף הדרך. במקרים רבים אפשר לתקן, לאסוף נתונים נוספים או לשנות מעט את הניתוח. ההחלטה הזו מתקבלת יחד עם המנחה, ומתועדת בעבודה בצורה שקופה.
איך מדברים על זה עם המנחה?
יש דוקטורנטים שדוחים את השיחה עם המנחה בגלל חשש מאכזבה. זו טעות. המנחה ראה מקרים כאלה בעבר, והוא יכול לעזור להבין אם יש בעיה בשיטה או שמדובר בממצא מעניין.
כדאי להגיע לפגישה מוכנים: עם הנתונים, עם הבדיקות שכבר נעשו ועם כמה הסברים אפשריים. כך השיחה הופכת לחשיבה משותפת ולא לדיווח על כישלון.
חשוב גם לשים לב לצד הרגשי. תוצאה מפתיעה אחרי חודשים של עבודה יכולה לייצר תסכול ואפילו רצון לוותר. זה טבעי. עוזר לזכור שגם חוקרים ותיקים נתקלים במצבים כאלה, ושהם חלק רגיל מהדרך המחקרית.
להפוך את ההפתעה לחלק מהסיפור
בפרק הדיון אפשר להציג את התוצאה הלא צפויה בגלוי. מסבירים מה ציפיתם למצוא, מה נמצא בפועל, ומה יכולות להיות הסיבות להבדל. ועדות רבות מעריכות כנות כזו, כי היא מראה הבנה עמוקה של המחקר.
פרופסור עקיבא פרדקין ממליץ גם לחשוב מה התוצאה הזו מוסיפה לתחום. לפעמים דווקא ממצא שסותר מחקרים קודמים הוא מה שהופך את העבודה למעניינת ולתרומה אמיתית.
לסיכום, מחקר שלא יצא לפי התוכנית לא נכשל. הוא פשוט הראה משהו שלא ציפיתם לראות. בודקים את הנתונים בזהירות, משתפים את המנחה מוקדם, ומציגים את הממצא בכנות ובהקשר הנכון. כך תוצאה מפתיעה יכולה להפוך לאחד החלקים החזקים בעבודת הדוקטורט, ולפעמים גם לנקודת הפתיחה של המחקר הבא שלכם.
