מחשב נייד ומחברת פתוחה על שולחן עבודה בהיר, ממחיש בחירת שפה לכתיבה אקדמית

כתיבה אקדמית בעברית או באנגלית: מה לשקול לפני שמתחילים

רבים מניחים שדוקטורט רציני חייב להיכתב באנגלית, ושמי שכותב בעברית מוותר מראש על איכות או על הכרה. זו תפיסה שגויה. השפה שבה כותבים את העבודה היא החלטה חשובה, אבל היא תלויה בדרישות התוכנית, בנושא המחקר ובמטרות של הדוקטורנט.

לפני שמתחילים לכתוב את הפרק הראשון, כדאי לעצור ולשקול את השאלה הזו ברצינות. החלטה נכונה בשלב הזה חוסכת הרבה תסכול בהמשך.

קודם כול: מה התוכנית דורשת?

הצעד הראשון הוא לבדוק את הכללים של האוניברסיטה. יש תוכניות שבהן שפת הכתיבה קבועה, ויש תוכניות שמאפשרות לבחור. לפעמים מותר לכתוב את העבודה בשפה אחת ולהגיש תקציר מורחב בשפה אחרת. כדאי לברר את זה מול המנחה ומול מזכירות התוכנית, ולקבל תשובה כתובה.

חשוב לבדוק גם באיזו שפה תתנהל ההנחיה, ובאיזו שפה כותבים את הצעת המחקר. כשהמנחה לא קורא עברית, למשל בתוכניות של אוניברסיטאות בחו"ל, ההחלטה כמעט מתקבלת מעצמה. כשיש גמישות, אפשר לשקול את השיקולים שמופיעים בהמשך.

מה מרוויחים כשכותבים בעברית?

כשכותבים בשפת האם, קל יותר לבטא רעיונות מורכבים בדיוק. המחשבה זורמת, והכתיבה מהירה יותר. זה חשוב במיוחד בפרקים שדורשים ניתוח עמוק, כמו פרק הדיון, שבו מפרשים את הממצאים ומחברים אותם לספרות.

עברית מתאימה גם למחקרים שעוסקים בחברה הישראלית, בחינוך בישראל או בארגונים מקומיים. במחקרים כאלה, הקוראים הטבעיים של העבודה הם לעיתים קרובות אנשי מקצוע בישראל. עבודה בעברית יכולה להגיע אליהם ישירות, ולהשפיע על העשייה בשטח בלי צורך בתרגום.

ומה היתרונות של כתיבה באנגלית?

אנגלית היא השפה המרכזית של הספרות המחקרית בעולם. מי שכותב באנגלית יכול להמשיך בקלות לפרסום מאמרים בכתבי עת בינלאומיים, ולהציג את המחקר בכנסים מחוץ לישראל. עבודה באנגלית גם נגישה לחוקרים מכל העולם שעוסקים באותו נושא, וזה יכול לפתוח דלת לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד. גם העבודה עם מקורות קלה יותר, כי לא צריך לתרגם מושגים הלוך וחזור.

מצד שני, כתיבה אקדמית באנגלית דורשת רמה גבוהה של שליטה בשפה. מי שמרגיש שהאנגלית שלו מגבילה אותו, עלול לכתוב בצורה פשטנית מדי או לבזבז זמן רב על ניסוח. פרופסור עקיבא פרדקין מציין שחשוב להיות כנים עם עצמכם לגבי רמת השפה, ולא לבחור באנגלית רק בגלל שהיא נשמעת יוקרתית יותר.

שאלות שיעזרו לכם להחליט

כדי לקבל החלטה מושכלת, אפשר לשאול כמה שאלות פשוטות. מי יקרא את העבודה? האם אתם מתכננים לפרסם מאמרים בעקבותיה, ובאיזו שפה? באיזו שפה כתובה רוב הספרות בתחום שלכם? ובאיזו שפה אתם מרגישים שאתם חושבים הכי טוב? כדאי גם לכתוב עמוד ניסיון בכל אחת מהשפות, ולראות איפה הכתיבה טבעית יותר.

אם בחרתם באנגלית ואתם פחות בטוחים בשפה, אפשר לתכנן מראש עריכה לשונית מקצועית. אם בחרתם בעברית, כדאי לבנות כבר מההתחלה רשימת מונחים באנגלית, כדי שיהיה קל לכתוב תקציר או מאמר בהמשך. מניסיונו בהוראת שיטות מחקר, פרופסור פרדקין ממליץ לקבל את ההחלטה יחד עם המנחה, ולא לשנות אותה באמצע הכתיבה.

לסיכום, אין שפה אחת שמתאימה לכולם. כתיבה בעברית נותנת חופש ודיוק, וכתיבה באנגלית פותחת דלת לקהילה המחקרית הבינלאומית. ההחלטה צריכה להתבסס על דרישות התוכנית, על קהל היעד ועל היכולות שלכם, כדי שהשפה תעבוד בשבילכם ולא נגדכם.

עדכונים נוספים מהבלוג של עקיבא פרדקין

נגישות