בנקודה בה כלי בינה מלאכותית וביניהם ChatGPT הופכים לחלק בלתי נפרד מתהליך הכתיבה, מדגיש פרופ’ עקיבא פרדקין את הצורך בשלב נוסף: הרהור מחקרי. “לא די בשימוש חכם ב-AI – יש להשקיע מחשבה מדוקדקת בלחבר אותו למסורת התיאורטית,” הוא מסביר.
במקום להיעלב מתרבות הכתיבה החדשה, מציע פרופ’ עקיבא פרדקין לאמץ מודל של דיאלוג מתמשך בין טקסט שנוצר על־ידי המערכת לבין תובנות אישיות של החוקר. דרך גישה זו מתאפשרת העמקה קונטקסטואלית, פיתוח מסגרות תאורטיות מתחדשות ושימור גוון קולו האקדמי של המחבר, גם כאשר הטכנולוגיה מתערבת בכל שלב.
המפתח, כותב פרופ’ עקיבא פרדקין, הוא הסכמה מוקדמת: תיעוד יומן הפניות, ניסוח נהלים אתיים ושקיפות מלאה מול מנחים וקוראים. הכרזה ברורה באיזו מידה נעזרתם ב-AI היא לא נוסח טכני – אלא מחווה של יושרה, המבטיחה שהמחקר יישאר רענן, בעל עומק ומוכן להשפיע.
